ריצת לילה- חווית נפש.

עמעום אורות, האישונים מתרחבים,החושים מתחדדים, מוציא את הראש מבעד לחלון הרכב, לוקח לגימת שאיפה ארוכה מהאף, וריח היער חודר עמוק לגוף,אני עוצר את הרכב ומדומם מנוע , מתחבר לטבע הלילי המיוחד.

יער המגינים , חצי בית בשבילי בשגרה וכל כך סימבולי לתקופה שבה אנו מאבדים את גיבורי הארץ שלנו, רגע אחרי אני פוגש את אילן , הוא מעדכן אותי על בן חבר שנהרג אחרי מאבק של שבוע על חייו-עצוב.

ריצת לילה- לכאורה עוד ריצה ,עוד מיני הפקה מלאת חיים ועדיין ,ההרגשה הפעם הייתה שונה ,כנראה מרוח התקופה השונה כל כך,הריצה- היא עושה טוב לאנשים מצד אחד ומצד שני יש כאלה שחוששים לצאת למקום חסר הגנה ,מרוחק מהסביבה הטבעית ,אל הסביבה המבודדת והחשוכה .

עומדים בחושך כולם יחד ,תדרוך קצר ויוצאים לדרך - 5 קמ ,6 קמ , 8 קמ - זה לא משנה בכלל , הנפש מתמלאת באנרגיה , הסביבה הטבעית מטעינה מחדש את סוללת החיים המרוקנת ממשך היום והשגרה המאתגרת.

יש לריצה כוח לרפא וגם לטבע ...שניהם יחד

שילוב טראפי מנצח.

את חוויית ריצת הלילה אסור לפספס .

לא יודע מה איתכם , אני כבר מחכה לריצת הלילה הבאה...